בנם של שראיט וגרמאי. נולד ביום י"ג בחשוון תשס"ב (30.10.2001) בקרית אתא. אח תאום לבת אל ושניהם אחים לרחל, אילן, חיים, לירון ושי לי.

גדל והתחנך בקרית אתא. למד בבית הספר היסודי "פינסקר" ובתיכון "רוגוזין".

אביאל היה ילד שקט ורגיש, חייכן, צנוע ושקט. תמיד הראשון לעזור ולהתנדב, ליזום ולפעול. בזכות אופיו הנוח והצחוק המדבק התחבר בקלות עם אנשים והיה אהוב עליהם. שמר על קשר הדוק עם משפחתו הקרובה.

פעל בחייו לאור ערכים שגיבש לעצמו ושאותם סיכם במשפטים קצרים: ״תמיד תעזור ליד מושטת״, ‎״תהיה צנוע – הרבה הושג לפני שנולדת״, ‎״תעריך בן אדם שעובד בכל סוג של עבודה״ ו"מדברים עליך – משמע אתה קיים".

בנערותו היה פעיל בתנועת הנוער "אחריי!" ובשנים שהתחנך בתנועה גמלה בו ההחלטה לתרום ככל האפשר לחברה ולמדינה. הוא חלם לחנך נוער בסיכון, להתנסות בחקלאות ולהתקבל ליחידה מובחרת בצבא. משכך, כדי לקבל את השיבוץ שלו ייחל החליט בתום לימודיו התיכוניים לדחות את הגיוס בשנה ולהצטרף למכינה הקדם-צבאית "גל". אביאל היה חלק מקבוצת "דולב" בשלוחת קרית ביאליק של המכינה ומעמודי התווך של הקבוצה. במסגרת המכינה למד על הארץ, רכש כישורי חיים, השתתף בסדנאות מנהיגות והתנדב במסגרות חינוכיות בעיר.

ביום 18.8.2021 התגייס לצה"ל לחטיבת "גולני", ובהמשך זומן לגיבוש ליחידת "אגוז", עוצבת הקומנדו. מבין מאה החיילים שזומנו לגיבוש רק שנים-עשר עברו אותו, ואביאל היה אחד מהם. בכך הגשים את חלומו להתקבל ליחידה מובחרת.

בהמשך עבר את המסלול באגוז ושירת במסירות ביחידה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

בסוף השבוע של שמחת תורה אביאל היה בחופשה ובילה עם חבריו. מששמע על המתרחש בדרום נסע לבסיס היחידה שליד קיבוץ לוחמי הגטאות. בדרכו התקשר לאחיו אילן וביקש ממנו להביא לו את הציוד הצבאי לבסיס. בהגיעו לבסיס אילן כבר המתין לו יחד עם אימו ועם אחותו לירון. אביאל חיבק אותם, הרגיע אותם ונפרד מהם בחיוך ובהבטחה שישמור על עצמו.

עוד באותו יום הגיעה היחידה לדרום ומאז השתתפה בלחימה. יומיים לאחר מכן, ב-9.10.2023, נתקל הכוח של אביאל במחבלים במהלך סריקות בקיבוץ כיסופים. אביאל נפגע מאש המחבלים ונהרג.

סמל ראשון אביאל מלקמו נפל בקרב ביום כ"ד בתשרי תשפ"ד (9.10.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקרית אתא. הותיר אחריו אם ושישה אחים ואחיות.

לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל.

ספדה לו אימו: "אמרתי לו ׳אביאל, תבטיח לי שתחזור'. הוא אמר ׳תסתכלי עליי, איך אני נראה, שום כדור לא יפגע בי. אני חוזר עם דגל ישראל והחיילים שלי, אני אמחק את האויבים שלנו, אם לא אני מי?׳ אמרתי לו ׳לך בשלום ותחזור בשלום׳. נישקתי אותו פעמיים, והוא אמר לי, 'אני לא אומר לך ביי, כי אני בא'. הבטחת, לא אמרת שתבוא בארון, אמרת שתבוא ... אביאל, גיבור שלנו, מלח הארץ, איך אפשר בכלל להיפרד ממך, אתה מושא להערצה. אנחנו בוכים כי קשה וכואב, אבל גאים בך".

ספדה לו אחותו התאומה בת אל: "לכל מקום שהלכנו היינו תמיד בת אל ואביאל, עכשיו זה רק אני. איך אהבת את המדינה, היית הראשון לרוץ לקרב. שבעה מהצוות שלך נפצעו, ורק אתה הלכת. הלב שלי ביחד איתך".

הסטטוס האחרון שאביאל כתב בווטסאפ היה "הסתכלת על השמיים היום?". מאז נפילתו הפכו המילים למוטו ומשפחתו בחרה להנציחו במשפט זה.

שלושה שבועות לאחר נפילתו ציינו מאות בני משפחה וחברים את יום הולדתו בפארק בעיר מגוריו. בטקס חולקו כרטיסי תפילת הדרך עם תמונתו של אביאל, הונפו דגל היחידה ודגל ישראל והופרחו בלונים בצבעי אדום ולבן, כצבעי דגל היחידה. בסיום הטקס התבקשו המשתתפים להביט לשמיים.

בחודש ינואר 2024 נערך בקרית ביאליק משחק כדורסל של קבוצת "עירוני קרית אתא" נגד קבוצת "הפועל אילת" לזכרו של אביאל.

בחודש פברואר 2024 נערך מסע לזכרו בהובלת משפחתו ותנועת אחריי.

חברי הצוות של אביאל קעקעו בגופם דמות של ילד מתבונן בשמיים ואת המשפטים "הסתכלת לשמיים היום?" ו"מדברים עליך משמע אתה קיים".

מחזור י"ז של מכינת גל החליטו לפעול להגשמת החלום של אביאל לעסוק בחקלאות, ולהקים לזכרו גינת ירק בשטח המכינה.

עמותת "חיבוק לגיבורים" תרמה זוג תפילין לחייל לעילוי נשמתו של אביאל.

לזכרו הוקם עמוד הנצחה באינסטגרם, "remember_avielmelkamu".